געגוע הדיסק השני של אליזט יצא לחנויות בתחילת 2006. אליזט קראה לאלבום געגוע כי על אף שהיא חשה ישראלית לחלוטין עדיין יש בה געגועים לברזיל שהשאירה מאחור - לילדים על גגות הבתים שמפריחים עפיפונים בצבעי ברזיל ולכול זיכרונות הילדות שלה. אליזט משתמשת בצבעים שהביאה איתה מברזיל כדי לצייר בשיריה את המציאות שלנו. השירים משקפים את אליזט: תערובת בלתי אפשרית כמעט של מילים פשוטות שנוגעות ישר בנשמה יחד עם מקצבים ברזילאיים שפשוט גורמים לך לרקוד. האופטימיות של אליזט והחיוך השובה שלה מהדהדים לאורך כל האלבום ומאפשרים להיסחף עם השירים לברזיל שטופת השמש שהיא נושאת בליבה. האלבום מוקדש לאהוד מנור ז"ל שכל כך תמך באומנים צעירים ועצמאיים וליווה את אליזט בזמן הוצאת השירים לרדיו. ב-'געגוע' אליזט הולכת צעד נוסף מעבר לשירה וכתיבת המילים והלחנים והיא שותפה פעילה לכול שלבי ההפקה כולל מעורבות בכתיבת העיבודים. >>
